תאונת דרכים יכולה להיחשב גם כתאונת עבודה. למשל, כאשר הנהיגה היא חלק מעבודתו של מי שנפגע (נהג, שליח וכיו"ב או כאשר התאונה הייתה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה). במקרים כאלו יש להגיש, תחילה, תביעה למוסד לביטוח לאומי לצורך הכרה בתאונה כתאונת עבודה ויש לממש הזכויות במוסד לביטוח לאומי בהתייעצות עם עוה"ד המייצג.

הפיצוי:
פיצוי בתביעות מסוג זה מורכב, באופן כללי, מראשי הנזק הבאים:

"כאב וסבל" – שהינו למעשה "עוגמת הנפש", בלשון העם, שנגרמה בעקבות התאונה לנפגע. בתאונת דרכים פיצוי זה מוגבל בגובהו ונקבע עפ"י גיל הנפגע, מספר ימי האשפוז שהיו לנפגע בבית החולים ככל שהיו ודרגת הנכות שנקבעה לו.

"נזק מיוחד" – הנזקים שנגרמו לנפגע עד למועד הגשת התביעה הכוללים פיצוי בגין הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, עזרת צד ג' וכיו"ב.

"נזק כללי"– לעיתים, כתוצאה מתאונת הדרכים נפגעת יכולתו של הנפגע לתפקד בעבודתו. במקרה כזה יינתן פיצוי בגין הפסד כושר ההשתכרות בעתיד. בנוסף, יינתן פיצוי בגין הוצאות רפואיות מוגברות לעתיד וטיפולים רפואיים לעתיד מעבר לזכויות שיש לנפגע ב"סל הבריאות", הוצאות נסיעה מוגברות, עזרת צד ג' מוגברת לעתיד ועוד ראשי נזק נוספים בהתאם לצרכים ולחומרת הפגיעה.

מומלץ מאד להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתאונות דרכים טרם הגשת תביעה ו/או ניהול מו"מ כלשהו עם חברת הביטוח וזאת מאחר וחברות הביטוח מנסות להחתים את הנפגעים על טפסי ויתור תמורת תשלום סכומים נמוכים באופן יחסי מהסכומים שיושגו לאחר התערבותו של עורך דין. בכל מקרה מומלץ שלא לחתום על מסמך כלשהו טרם התייעצות עם עו"ד הבקיא בתחום זה.