משרדנו ניהל תביעה תקדימית, ראשונה מסוגה, לפיצויים בגין נזק בלתי ממוני של פגיעה באוטונומיה, פגיעה ברגשות, עגמת נפש וכאב וסבל שנגרמו לבני משפחתו של נפטר עקב עריכת נתיחה שלאחר המוות שלא כדין, ללא קבלת הסכמה לנתיחה, וטיפול לא ראוי בגופת המנוח לאחר הנתיחה.
בית המשפט העליון, בפסק דין תקדימי וחשוב, הכיר בכך שכבוד המת כולל גם את כבודם של בני משפחתו, וקבע כי הסכמה לנתיחה שניתנה על ידי בן משפחה, בלא שקדם לה כל הסבר בדבר מהותו של הליך הנתיחה – היינו כי הנתיחה כוללת נטילת חלקים ודגימות מגופת המנוח שישמרו לאחר מכן במכון – איננה הסכמה כדין. בנוסף נקבע כי בהתנהלות המכון נפלו פגמים נוספים, מלבד ביצוע הנתיחה ללא ההסכמה הנדרשת, באופן שגרם לבני המשפחה סבל נוסף.
בשל קביעות אלה, פסק בית המשפט פיצויים משמעותיים לבני משפחתו של הנפטר.
פסק דין תקדימי זה סלל את הדרך לתביעות נוספות שהתנהלו ומתנהלות כיום במשרדנו, ואשר זכורות בתקשורת כפרשת "מנוחה בכבוד".